הופעות קרובות
איפה הילד
איפה הילד הוקמה באמצע שנות ה-80 בקיבוץ גבעת ברנר, כאשר חבריה הראשונים היו חמי רודנר יליד גבעת ברנר ואסף שריג, יליד בית השיטה, יחד עם הגיטריסט יובל צמח והמתופף עומר דגני. איחוריו של המתופף בן ה-16 לחזרות הלהקה, היוו את הסיבה לשמה של הלהקה כשכל פעם נשאלה השאלה “איפה הילד?”. אף על פי שסיפור זה הוכחש בעבר בידי הלהקה, בסדרה “אלבומים” הודו חברי הלהקה כי אכן זהו המקור לשם.
בשנת 1989 גובש הרכבה הסופי של הלהקה, כאשר רודנר ושריג עברו לתל אביב, וללהקה צורפו הגיטריסט אופיר בר עמי מקיבוץ חניתה והמתופף החיפאי אסף “בובי” מרוז מלהקת קילר הלוהטת.
איפה הילד הייתה הסנונית הראשונה שבישרה על שפע הלהקות שצצו בפריחה ברוק הישראלי של ראשית שנות ה-90. בשנת 1990 יצא לאור שיר ראשון של הלהקה, “אחד אלוהים”, ולאחר סיבוב הופעות בן שנתיים הוחתמה על ידי חיים שמש בחברת התקליטים “הד ארצי”. בשנת 1993 יצא אלבום הבכורה של הלהקה, “זמן סוכר”, בהפקתו של יובל שפריר, והלהיטים נוגנו ושודרו ברדיו ותוכניות הקליפים של התקופה: “אמריקה קרובה”, “מה שעובר עלי”, “העצב שלה”, “נפלת חזק”, “השמיים הגבול” ו“אחד אלוהים”. האלבום זכה באלבום פלטינה.
בפברואר 1993 קיימה הלהקה את הופעת הבכורה החגיגית שלה בקיבוץ בו נוסדה, גבעת ברנר. שבע שנים לאחר שהוקמה, הלהקה הייתה כבר מוכרת ומצליחה. חיזוק נוסף למעמדה זה קיבלה הלהקה כשהוזמנה שלושה חודשים לאחר מכן לחמם את הופעתו של בוב דילן ב“היכל התרבות” בתל אביב.
באלבום הבא של הלהקה, “שדים”, שיצא בשנת 1994 בהפקתו של יובל שפריר נעשה ניסיון להמשיך את הקו המצליח של האלבום הראשון. כדי לא ליצור את הרושם שרודנר הוא נותן הטון המרכזי וכל שאר החברים פחות חשובים, הודגשו באלבום מעורבותם של הנגנים האחרים בלהקה. מעורבותו של אסף שריג בכתיבה ובהלחנה גדלה מאוד (הוא הלחין שבעה שירים, ביניהם הלהיטים “לבן בחלום שחור”, “השדים הירוקים” ו“מישהו שומע אותי”) וגם אופיר בר-עמי כתב והלחין שני שירים (ביניהם “אהובה הקטנה”). רודנר עצמו גם הוא כתב והלחין חלקים רבים באלבום. מאמץ השיתוף עלה יפה וגם השתלם: האלבום “שדים” זכה להצלחה גדולה עוד יותר מקודמו.
בשנה שלאחר מכן הקליטה “איפה הילד?” את אלבומה השלישי, “מסעותי עם עצמי”. שריג ורודנר התחלקו שוב ביצירת השירים, ואת הבולטים בהם יצרו יחד: “הביאו את הסתיו” ו“נביא השעמום”. גם איגי וקסמן השתתפה בכתיבת שיר אחד (“כובע כחול”), ורודנר תיעד את יחסיו איתה בשיר בסגנון “הבלדה על ג'ון ויוקו” של הביטלס: “אנחנו מתחתנים”. ההפקה המוזיקלית של האלבום הייתה של סולן להקת משינה יובל בנאי, וחבר משינה שלומי ברכה התארח בקלידים בשיר “זוהי סדום”. בהמשך 1996 חזרה “איפה הילד?” לפעילות, ואלבום הסולו של רודנר הפך לאלבום של הלהקה. הלהקה הקליטה את האלבום (שנקרא “איפה הילד?”) עם גיטריסט חדש, שיף (שפריר) ערד, ועם שריג שחזר מחו“ל. רוב השירים בכל זאת היו של רודנר, בהם הדואט ”רק בשביל לקבל חיבוק“ עם איגי וקסמן, ”עכשיו אני לא מוותר“, ”הולך רגל“, ”לאן לאן“, ”לילות לבנים“ ועוד. בהפקה המוזיקלית של האלבום השתתפו חברי הלהקה ושי להב ממופע הארנבות של ד”ר קספר, שגם ניגן בהקלטות בקלידים שונים. האלבום הוקדש לזכרו של יצחק רבין.
באמצע 1998 הוחלט לתת תוקף רשמי לפירוק “איפה הילד?” בהופעת פרידה ובאלבום אוסף. לכבוד הפירוק הקליטה הלהקה גרסת כיסוי ל-“Moonage Daydream” של דייוויד בואי ושלושה שירים חדשים: “ונוס בטריינינג”, “היא לא יודעת לשתות” ו“כולם רוצים חבר”. כמעט עשר שנות פעילות הסתיימו במופע חגיגי במועדון “אלנבי 58” בתל אביב, שבו אירחה הלהקה את אביב גפן, ירמי קפלן, יובל בנאי, אופיר בר-עמי ואיגי וקסמן, ובאלבום האוסף המסכם “מישהו שומע אותי” שהכיל את להיטי הלהקה ודיסק בונוס עם השירים החדשים ושירים שהוקלטו בהופעות חיות.
בשנת 2001 התאחדה הלהקה בהרכב מלא (עם אופיר בר עמי ושיף ערד) למספר הופעות נוספות, בהן במופע משותף עם מוניקה סקס ולהקת רוקפור. הלהקה גם הקליטה שיר חדש לכבוד האיחוד: “שלום עם עצמי”.
בשנת 2008 הודיע רודנר כי הלהקה תשוב לעבוד ביחד. את האיחוד החדש, שיהיה לזמן לא קצוב, יזם רודנר. על הפרק עלה גם אלבום חדש. ב-2009 הוציאה הלהקה שני שירים חדשים בשם “מוזיקה אהבה” ו“מנסה”.
באוגוסט 2010, שחררה הלהקה את הסינגל “אני במצב”, סינגל ראשון מתוך אלבומה החמישי, בדצמבר 2011 שחררה הלהקה סינגל נוסף מאותו האלבום “אנחנו נהיה בסדר”. ב-27 בפברואר 2012 יצא אלבומה החמישי של הלהקה בני המאה ה-20 לאחר שלוש שנות עבודה על האלבום.
במרץ 2017 הוציאה הלהקה את "מתוק בחשיכה", אלבום חדש בהפקתו המוסיקלית של עופר מאירי, שמתוכו יצאו הסינגלים "גוונים של זהוב", "היא אוהבת" ו"רומנטיקה". במקביל להוצאת האלבום יצאה הלהקה בסיבוב חדש "חוגגים 30 שנות רוק'נרול!" עם כל הלהיטים האהובים ושירים חדשים.