דנה ברגר בילתה את שנות ילדותה בירושלים, שם נחשפה לראשונה למוזיקה והחלה בלימודיה בנושא. בגיל שבע החלה לנגן בפסנתר ומספר שנים לאחר מכן למדה לנגן גם בגיטרה. ברגר החלה לכתוב שירים בגיל 14 ובמהלך שנות העשרה אף הצטרפה ללהקה.

ברגר שירתה בצה“ל במסגרת להקת הנח”ל, וב-1990, לאחר שירותה הצבאי נרשמה לבית הספר למוזיקה רימון. בזמן לימודיה הופיעה ברגר בלהקה בלאגן לצד דן תורן ושימשה כסולנית. במסגרת הלהקה נודע ביצועה לשיר “שקט”, על פי כתבי יונה וולך ולפי לחן מאת יובל מסנר. בנוסף במהלך אותה תקופה השתתפה בתפקידים ווקאלים באלבומו של עמיר לב “רוצה לראות אתכם במקומי”. להקת “בלאגן” התפרקה ב-1992, אך הייתה זו דווקא נקודת מפנה לטובה בעבור הקריירה של ברגר, אשר החלה להופיע באותה שנה בסדרת הטלוויזיה “עניין של זמן”. כמו כן השתתפה ברגר באופרת הרוק “סאמארה” של הלל מיטלפונקט ובצעה בפסטיגל את השיר “ואני לא ידעתי” שזכה במקום התשיעי.

בהמשך דרכה שבה ברגר לשתף פעולה עם תורן ואמנים אחרים, כגון שרון חזיז ורפי אדר. ברגר הופיעה לראשונה שלא כחלק מלהקה בשנת 1993 במסגרת פסטיבל המוזיקה “רוק בים האדום”, כאשר דודי לוי ועמיר לב מלווים אותה בניגון. באותה שנה יצא אלבומה הראשון “דנה ברגר”. ברגר כתבה והלחינה חומרים רבים באלבום ושיתפה פעולה בהפקתו עם ורד קלפטר בלחן מספר שירים, וג'וני שועלי, ברי סחרוף, עודד פרח ורע מוכיח. בין השירים הבולטים מאותו אלבום ניתן למנות את “מלך”, “חמימות” ו“מה יהיה”.

באמצע שנות התשעים נהנתה ברגר מפופולריות גוברת. על אף שלא הוציאה אלבום בין 1993 ל-1998, הרי שתקופה זו בכל זאת התאפיינה בפעילות רבה, וכללה בין השאר השתתפות בקמפיין להגברת המודעות למחלת האיידס וכן בתשדירי מפלגת מרצ, לצד הופעות בסרטים “ציפורים בניוטראל” ו“לילסדה” וכן הלאה.

ב-1998 הוציאה ברגר את אלבומה השני, “פשוט להיות”, בהפקת יובל שפריר. אלבום זה התאפיין בנעימות רכות יותר מאשר אלבומה הקודם, ובין השירים הבולטים בו ניתן למנות את “חמימות חולפת”, “מחשבות של חורף”, “בוא וניסע מכאן” ו“מחכה לו”. גם באלבום זה שיתפה פעולה עם אמנים אחרים, בהם שוב קלפטר ותורן וכן יהודה עדר ואייל קליין. האלבום זכה להצלחה רבה ולווה במספר הופעות מוצלח. לצד האלבום הופיעה ברגר בפרויקטים מוזיקליים ופסטיבלי מוזיקה וילדים שונים.

בשנת 1999 ברגר התחתנה, וב-2000 הוציאה את אלבומה השלישי, “עד הקצה” בהפקתו של עופר מאירי. בין השירים הבולטים באלבום זה ניתן למנות את “לומדת לעוף”, “עד הקצה”, “אהבה” ועוד. מכירות האלבום זיכו אותו במעמד אלבום פלטינה. במצעד הפזמונים העברי השנתי של רשת ג' באותה שנה זכתה ברגר בתואר “זמרת השנה”.

בתחילת 2003 הוציאה את אלבומה הרביעי, “תוך כדי תנועה”, גם הוא בהפקת מאירי. בין השירים הבולטים מאלבום זה ניתן למנות את “בא והולך” ו“תוך כדי תנועה”. בעקבות האלבום זכתה ברגר פעם נוספת בתואר “זמרת השנה” במצעד הפזמונים השנתי. ב-5 במרץ באותה שנה דנה ילדה את בתה הראשונה, ליה ברגר-שרון, וצמצמה פעילותה בתחום המוזיקה. אף על פי כן, השתתפה באותה שנה במחלוקת בנוגע לזכויות היוצרים בין אמנים רבים ותחנת הרדיו גלי צה“ל.

בשנת 2004 השתתפה ברגר ב”פסטיבל השירים של ישראל“, בו שרה את ”צבעי הערב“, אותו הלחינה למילותיה של צרויה להב.

לאחר כשנה המשיכה ברגר בקריירה מוזיקלית לצד הופעות בסדרות ותוכניות טלוויזיה, בהן ”שבתות וחגים“ ובנות. בשנת 2005 השתתפה באלבום הבכורה של ההרכב מטרופולין, בו שרה יחד עם רוני אלטר את השיר ”לישון בלי לחלום“.

באפריל 2006 יצא אלבומה החמישי של ברגר, ”יום יום“, הפעם בהפקתו המוזיקלית של לואי להב. בחלק משירי האלבום השתתפה בכתיבה צרויה להב. בין השירים הבולטים מאלבום זה ניתן למנות את ”מותר“, ”חרותי“ ו”ככה זה“. באותה שנה החלה ברגר לדגמן בעבור מותג האופנה ”צווארון לבן“.

בסוף 2007 שיחקה ברגר בסדרת הדרמה לילדים ונוער ”האי“. ברגר שרה את שיר הנושא של הסדרה, ”כאילו אין מחר“, וגם המשיכה במשחק בעונתה השנייה של הסדרה. שנה לאחר מכן חזרה לקריירה המוזיקלית בפרויקט משותף עם הזמר ירמי קפלן והחלה להופיע בסדרת הדרמה ”על קצות האצבעות“.

עם פרוס 2009 שבה לדגמן – והפעם בגדי הריון עבור המעצבת אבישג ארבל, החלה לשחק בסדרת הדרמה ”גירושים נפלאים“ שעלתה בלוויין.

בשנת 2010 יצא ”הנה באתי הביתה“, אלבום משותף לברגר ולאיתי פרל. שיר הנושא של האלבום שימש גם כשיר הנושא של סדרת הטלוויזיה ”חטופים“.

בשנת 2016, לראשונה מזה 25 שנות יצירה, תשיק דנה ברגר אלבום אוסף. האוסף כולל ביצועים חיים למיטב שיריה שהוקלטו במהלך השנתיים האחרונות ולוקטו משלל הופעותיה של דנה בארץ.